מתי וכמה תינוק אמור לישון?

רקע קצרצר

תינוקות ישנים לכל אורך היממה, ולמרות שלכאורה השינה מאוד מפוזרת לאורך היום, מחקרית נמצא שכבר בימים הראשונים השינה ביום מתאפיינת בהבדלים מאוד ברורים לעומת השינה בלילה.

השינה לאורך היום (כשהכוונה לשעות האור - מזריחה עד שקיעה) מחולקת לאפיזודות שינה מובחנות יחסית אחת מהשניה, כאשר בין כל שתי אפיזודות שינה תתרחש אפיזודת עירות ברורה. במצב תקין, משך כל אפיזודת שינה עשוי לנוע החל ממחזור שינה אחד ועד מספר מחזורי שינה רצופים (החל מ-40 דקות ועד מספר שעות).

לאורך כל תקופת הגדילה וההתפתחות, משך השינה הכולל ביממה לו זקוק התינוק (וגם הפעוט והילד) הולך ופוחת הדרגתית. מספר אפיזודות השינה לאורך היום פוחת, ואיתו גם משך השינה הכללי לאורך היום, עד אשר בגיל מסויים הילדים (בחברה התרבותית שלנו) כבר לא ישנים יותר לאורך היום, וכל משך השינה מתרכז בשעות הלילה.

כמה אפיזודות שינה התינוק שלי צריך?

התשובה פשוטה והמתסכלת היא שאין לדעת. תינוקות בגיל זהה עשויים להזדקק למספר אפיזודות ולמשכי שינה שונים מאוד. הרצון להסתמך על נתונים ברורים הוא טבעי, משום שכולנו זקוקים לתחושה של ודאות בתהליך ובמענה לתינוק, במיוחד כשאנחנו חסרי ניסיון. עם זאת, היות וההשכבה אמורה להתבצע באופן שמותאם לתינוק, ולכן תיעשה לפי סימני עייפות ולא לפי שעות היממה, אנחנו לא באמת צריכים לדעת כמה פעמים או שעות הוא ”אמור“ לישון לאורך היום.

לפי כלל אצבע גס מאוד, אפשר לומר שהחלוקה למספר אפיזודות לפי גיל היא כזאת:

  • חודשים ראשונים: 4-5 אפיזודות

  • עד גיל 6 חודשים: 3-4 אפיזודות

  • עד גיל שנה: 2-3 אפיזודות

  • עד גיל שנתיים: 1-2 אפיזודות

  • עד גיל חמש שנים: 1-0 אפיזודות

  • גיל חמש ומעלה: אין עוד שינה במהלך יום

מתי מחליטים על הפחתה במספר האפיזודות?

אוה! זה בדיוק העניין - אנחנו לא מחליטים. המוח של התינוק יודע טוב מאיתנו לכמה אפיזודות שינה הוא זקוק בכל שלב. השאיפה שלנו תהיה להשכיב את התינוק /פעוט בזמנים שהם מותאמים בצורה טובה דיה לעייפות שלהם. כלומר כל עוד אנחנו יכולים להמשיך להשכיב את התינוק שלנו באופן שמותאם לצרכיו ולא לצרכי מסגרת חינוכית למשל, אני ממליץ שלא לנסות ”לסדר“ את השינה שלו לפי זמנים קבועים.

כשאנחנו משכיבים לפי סימני עייפות, ההפחתה במספר האפיזודות והצמצום במשכי השינה ביום בכלל, מתרחשים באופן הטבעי והמותאם ביותר לתינוק. בצורה כזאת אנחנו מגדילים את הסיכוי שהתינוק שלנו ימשיך להיות רגוע למשך כל שעות היום, וששנת הלילה שלו תהיה רגועה ורציפה גם היא.

איך מתרחשת ההפחתה?

כאשר משכיבים לפי סימני עייפות, המרווחים בין אפיזודות שינה ומשכי השינה בכל אפיזודה משתנים באופן טבעי, כדי לספק לתינוק את הצורך האישי שלו. כאשר בוחנים את המגמה לאורך תקופה, ניתן לזהות שבהדרגה המרווחים בין אפיזודות השינה ביום גדלים, ובהדרגה האפיזודה האחרונה של שינות היום נדחקת ומתמזגת עם שנת הלילה. אצל תינוק שישן 3 אפיזודות ביום למשל, שנת אחה“צ מתאחרת בהדרגה והופכת לשנת ערב, בשעה שהולכת ומתאחרת עד שהיא מתמזגת ולמעשה נבלעת בשנת הלילה. כמו בכל שינוי פזיולוגי, המעבר אינו חד ומיידי. יתכן שלאורך תקופה מסוימת התינוק יתחיל לחוות קושי להירדם לאפיזודת השינה האחרונה ביום. הקושי יוביל לכך שיהיו ימים בהם יצליח, וימים בהם לא. בהדרגה מרווחי אפיזודות השינה ביום יהפכו גדולים יותר ואז ההפחתה במספר האפיזודות תהפוך קבועה. שינה ביום - לא ”מוותרים“ ולא ”מושכים“

היות שבתקופות מעבר כאלו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם תינוק עייף בשעה שהיא ”מאוחרת מדי“ לשינת ערב, וגם ”מוקדמת מדי“ לשינת לילה. המלכודת הנפוצה ביותר היא המעבר להתנהלות שנראית כמו ”הנדסת שינה“ - החלטה יזומה לדחות או להקדים שינה ללא קשר לסימני עייפות - מתוך חשש להיגרר לפגיעה בשינת הלילה. במקרה כזה הרבה מאוד הורים ”מושכים“ את התינוק העייף (תזכורת למי שצריך - ילדים הם לא גומי), עד לשעה ה ”נכונה“ לשנת לילה. דחייה שכזאת משפיעה מאוד על התינוק מבחינה רגשית וגופנית, היא מייצרת אי שקט וחוסר נינוחות, ולמעשה מקשה עליו לשמור על הרגלי השינה המסודרים שלו.

על פניו, התיאוריות סביב ”ויתור“ מיוזמתנו על שנת יום מאוחרת ”מדי“ נשמעות מאוד הגיוניות, אך כולן עשויות להיות שגויות:

  • שגיאה 1: ”השכבת ערב קרובה מדי לשנת לילה, תדחה משמעותית את שעת השינה בלילה, כי התינוק יהיה עירני“ הסבר: תינוקות שמתעוררים משנת ערב בשעה מאוחרת, יקבלו ארוחת ערב, ולאחריה סביר שיוכלו לחזור לשינת לילה ללא קשר למשך הזמן שבין סיום שנת הערב ועד הכניסה לשנת הלילה.

  • שגיאה 2: ”השכבת ערב מאוחרת עלולה להתמזג עם שנת הלילה, ולהוביל להתעוררות לפנות בוקר“ הסבר: כשתינוק ישן על פי צרכיו, השינה שלו רגועה יותר, רציפה יותר, ועשויה גם להיות ארוכה יותר. במצב כזה התינוק עשוי להתעורר בשעת הבוקר בה הוא רגיל להתעורר.

  • שגיאה 3: ”דחייה של שינה מגדילה את העייפות, וכך תוביל לשנת לילה עמוקה יותר וארוכה יותר“ הסבר: דחיית שינה יוצרת עוררות רגשית וגופנית, ומקשה מאוד על כניסה רגועה לשנת לילה. כניסה מעוררת לשנת לילה מתאפיינת במשכי השכבה ארוכים מהרגיל, בסיכוי מוגבר להתעוררויות (בעיקר בתחילת הלילה) בשל קושי לשמור על רצף שינה, ובהתעוררות דווקא מוקדמת בשעת הבוקר (לפנות בוקר למעשה).

שורה תחתונה

לטובתכם, ולטובתם - המשיכו להשכיב אותם לשינה בכל מצב בו הם מאותתים על צורך. גם אם בטווח הקצר יהיה מעט מאתגר, בטווח הארוך נמשיך להיות מושפעים מכך לטובה.

בהצלחה! יאיר סהר, להיות בהורות מקרבת

על הסדנה שלנו שמעת?

הסדנה נשענת על ידע מחקרי ומקצועי, וכוללת התייחסות לסוגיית השינה בראייה הוליסטית.

סדרת המיילים שתסייע לכם להתחיל לישון

איזה כיף שנרשמת!

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • Pinterest