מה זה רוגע?

"הוא עייף אבל העיניים שלו פקוחות,

מסתכל לכל הכיוונים וכל הזמן זז,

אין סיכוי שהוא ירדם ככה,

אמנם שקט אבל מאוד לא רגוע..."


גם לכןם עוברות מחשבות דומות?

הציטוט הזה הוא משאלה שעלתה בעבר בקבוצה. הוא ממחיש את הקושי שלנו לאפיין רוגע, ובמקביל גם את ההנחות שלנו לגבי סיכויי ההירדמות.



הנחות היסוד שלנו

רובנו מגיעים אל ההורות מבלי שיש לנו נסיון קודם בטיפול בתינוקות. מתוך חוסר הנסיון, יתכן שאנחנו מצפים מהתינוק שלנו להירדם כמו שאנחנו נרדמים. מרגישים עייפים, מניחים ראש, עוצמים עיניים, נשארים בשקט, ושוקעים לשינה. כל מה שחורג מהדפוס הזה נראה לנו פחות מוצלח עד כדי בעייתי וחסר סיכוי.

תוצאות הסיוע שלנו

כשאנחנו חוששים שאין סיכוי להירדמות, אנחנו מתנסים פעולות "סיוע". אלא שנסיונות הסיוע שלנו עלולים דווקא להקשות על התינוק.ת להירדם. מעבר לכך, גם כאשר תינוקות נרדמים במהלך פעולות הסיוע שלנו, הם לרוב מפנימים את הרעיון לפיו השינה היא משהו שמגיעה מבחוץ - מאיתנו, ומצפים לסיוע בכל השכבה.

השינה מגיעה מעצמה

כשתינוקות עייפים, כדאי שלא נצפה מהם לעשות את פעולות ההירדמות לפי הסדר ה"נכון". במיוחד בתחילת הדרך, הם זקוקים לזמן כדי לתרגל, ולתרגול ממושך כדי להצליח. אנחנו רק צריכים לזכור שמתישהו זה יקרה, איכשהו ההירדמות תתרחש והשינה תגיע. סביר שלפחות בתחילת הדרך זה לא יקרה כמו שאנחנו מקווים או מצפים. בכל מקרה לא מתפקידנו להוביל להירדמות, בדיוק כמו שלא מתפקידנו "להרדים".

המטרה והתפקיד שלנו

המטרה שלנו היא "רק" לאפשר לתינוקות שלנו לשמור על מצב של רוגע בשלב שבו הם עייפים וזקוקים לשינה, וזאת לא בהכרח משימה פשוטה חלילה (כי למה שיהיה לנו קל?). התפקיד שלנו הוא לנסות ולעזור להם לחזור לתחושת רוגע, רק כשהם מגיעים למצב של אי שקט.

מזהים אי שקט

הרבה מהאתגרים הקשורים לשינת התינוקות נובעים מהפרשנות שלנו את מצב התינוקות ואת מידת אי השקט שלהם. לצורך יישור קו, כל עוד אין קריאות מצוקה ו/או סערה רגשית, ניתן לומר שהתינוק.ת רגוע.ה, גם כשהם נעים במרץ במיטה.

זיהוי של בכי וסערה רגשית ניתן לעשות לפי הנשימה. כשהנשימה הופכת לא סדירה ורציפה, אלא מתאפיינת בקיטועים, וקולות בכי שעוצרים רק לצורך לקיחת אויר - אלו המצבים בהם כדאי מאוד לסייע. גם כשיש קריאות תסכול ומצוקה מתגברת כדאי לסייע, אלא שבמקרים כאלו הגבול כבר הופך די מטושטש

משהים נסיונות סיוע

כשתינוקות לא בתחושת מצוקה או באי נוחות גדולה מדי, כדאי מאוד להשהות את הסיוע שלנו ככל שניתן ובהתחשב במצבם. בין היתר אני מציע לשקול להשהות ואף לוותר על נסיונות סיוע בתהליך ההירדמות גם כאשר אנחנו מזהים:

  • פעילות נמרצת של הגוף (הרמת ראש, תזוזות גפיים, גלגולים, ישיבה, עמידה וכו')

  • עיניים פקוחות, חיוכים, חקירת עצמית של הגוף ו/או המיטה

  • תלונות, גם קולניות לפעמים - למה קשה לי להירדם? תלונות יכולות להביע תסכול על הקושי להירדם, אבל אינן בהכרח קריאה לעזרה. במקרים של תלונות מתגברות, נשהה במידה סבירה ונשתדל לסייע כדי להימנע מהגעה למצוקה וסערה.

  • צעקות מחאה (לא בא לי לישון). כשתינוקות ופעוטות צועקים, זה לרוב כשהם כבר פיתחו את הרצון להמשיך לפעול. העולם מסקרן להם. זאת לא בהכרח סערה רגשית (אני כמובן לא מתכוון לצרחות).

  • בכי קל לסירוגין. כשתינוקות בוכים לסירוגין, זה הרבה פעמים בגלל שהם מנסים להירדם, מתוסכלים מכך שלא הצליחו, וברגעי השקט הם מנסים שוב. כשאנחנו משהים סיוע, אנחנו מאפשרים להם לפתח בטחון בנסיון וביכולת שלהם לעשות את זה בעצמם.


אז לתת להם לבכות?

למען הסר ספק ולו הקטן ביותר:

אני לא מציע "לתת להם לבכות", אלא רק להבהיר שחשש שלנו מכל מצב של בכי, והנסיון שלנו למנוע בכי מבעוד מועד ובכל מחיר, עלול להיות גורם בעייתי שמקשה עליהם להירדם


---


בסדנת האונליין אנחנו שמים דגש מרכזי על הרוגע, בשל חשיבותו המכרעת לשינה. נלמד להתייחס למצבים שונים של אי שקט, נדבר על הדרכים לשמר רוגע, ועל הדרך להפחית סיוע באופן הדרגתי כשהיעד הסופי עשוי להיות (אתם תחליטו) השכבה במיטה להירדמות במינימום סיוע שלנו, ואף בהיעדרנו.

אצל תינוקות שנרדמים במיטתם ללא הסיוע והנוכחות שלנו, גדל הסיכוי לשינה רגועה ורציפה יותר ביום ובלילה, וכך גם לחוויית רוגע במהלך רוב שעות היממה.


יאיר סהר, פסיכולוג, להיות בהורות מקרבת

על הסדנה שלנו שמעת?

הסדנה נשענת על ידע מחקרי ומקצועי, וכוללת התייחסות לסוגיית השינה בראייה הוליסטית.

סדרת המיילים שתסייע לכם להתחיל לישון

איזה כיף שנרשמת!

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • Pinterest