לינה משותפת

המושג לינה משותפת הוא רחב. מבחינתי לינה משותפת מתייחסת לרעיון שבו ההורים והילדים חולקים יחד את אותם המיטה והמזרן (או את מצע השינה). במונח המקביל באנגלית הוא bed sharing.

הלינה המשותפת שאני מתייחס אליה אינה שינה על ההורים, במיטחברת עם דופן פתוחה, לינה במיטה בחדר ההורים וכו'. פרט לכך, לכאורה אין בהכרח קשר בין אופי ומיקום השינה לבין אופן ההירדמות (החל מהירדמות עצמאית, ועד הירדמות בהנקה).


כששוקלים סגנון השכבה ושינה, יש הרבה פעמים סתירה בין ההיבט ההורי, לבין הפרקטיקה שעשויה לקדם את היבט השינה.

לפני שאמשיך חשוב לי להדגיש: הנחיות משרד הבריאות לצמצום הסיכון של מוות בעיסה הן להשכיב את התינוק על הגב, במיטה נפרדת, בחדר ההורים.



היתרונות של לינה משותפת

היתרונות בסגנון השינה הזה הם דווקא לא מבחינת השינה.

היתרון הגדול והעיקרי של לינה משותפת הוא שמדובר בסגנון טבעי יותר. זאת הנחה תיאורטית, משום שאף אחד לא שאל את האדם הקדמון. ההנחה מתאימה גם לעקרון הרצף, לפיו התינוק-פעוט נמצא על ההורים למשך רוב שעות היממה. בני האדם הם יצורים חברתיים מחפשי קרבה, ולכן זה נשמע הגיוני שההפרדות הפיסית בעירות ובשינה תיעשה באופן הדרגתי שמותאם לצרכים של התינוק ושל ההורים. קשה גם להתכחש לכך שחלקנו רוצים לישון צמודים אליהם, גם כשלא גדלנו כך בעצמנו.

יש גם יתרון טכני במהירות המענה הרגשי. כאשר תינוק מתעורר בלילה בגלל כאבים, או שהוא "רק" מחפש חיבוק, כשפעוט מתעורר מביעות או סיוט, או כשסתם עובר עליהם לילה פחות מוצלח - אנחנו שם לידם, פנויים לנחמה מיידית. זה עשוי להקל עליהם ועלינו לחזור לישון אחרי אפיזודה קצרה יחסית.


חסרונות של לינה משותפת

החסרונות הן דווקא כן מבחינת השינה (נינוחות ורצף) לצערי.

לינה משותפת מקושרת ליותר התעוררויות בלילה לצורך סיוע. יש כמה סיבות אפשריות לכך, כשהסיבה העיקרית לדעתי היא סגנון ההירדמות, ולא רק סגנון השינה עצמו.

אין לי את הנתונים, אבל התחושה שלי היא שיותר תינוקות בלינה משותפת גם נרדמים תוך כדי הנקה, והירדמות תוך כדי הנקה היא בהחלט מאפיין שמגדיל סיכוי להתעוררויות בלילה כדי "לינוק" לצורך הירדמות.

האופן שבו תינוק מתרגל להירדם, הוא גם האופן שהוא מצפה לו בהמשך. לכן תינוק שמתרגל להירדם בשכיבה משותפת על מזרן, מצפה לכך גם במהלך היום. ההרגל הזה מוביל לעוד אתגרים:

* במהלך השנה הראשונה, במקביל להתפתחות, משך ההירדמות עשוי להתארך כאשר ההורים נמצאים בסביבה. נוכחות ההורים בזמן ההירדמות יכולה להרגיע, ומצד שני היא גם מעוררת נסיונות לאינטראקציה. * לינה משותפת לרוב מחייבת הימצאות של ההורים גם במהלך היום, ומשכי הירדמות ארוכים עלולים להפוך לסיוט לכולם. * כשהתינוק מתחיל לזחול ולעמוד, האתגרים בהשכבות עשויים להיות גדולים יותר.


כמובן שרוב מיטות ההורים לא מותאמות לתינוקות, אין מעקה, ויש סכנת נפילות. במיוחד במהלך הלילה וכשהתינוק פעיל יותר. במהלך היום זה עשוי לדרוש מאיתנו להיות לידו. אופציה אפשרית היא שינה על מזרן בלבד ללא מיטה.


מה לגבי ההתפתחות?

אחת הסוגיות שעולות שוב ושוב בנוגע לטיעונים בעד ונגד לינה משותפת, היא ההתפתחות הרגשית-היקשרותית-קוגניטיבית-גופנית.

יש טענות שבלינה נפרדת התינוק עלול לא למקבל מענה לצורך ההיקשרותי שלו, וכי לינה משותפת מחזקת את ההיקשרות. מנגד יש טענות לכך שילדים שישנים בלינה משותפת עלולים לפתח תלות אישיותית גדולה ולהפוך לפחות עצמאיים בהמשך.

הטענות האלו חסרות בסיס מחקרי, ונובעות כנראה מתוך תפיסות ואמונות אישיות, שמתפתחות לפעמים גם לכדי אג'נדה. באופן כללי, לכל הטענות בעד ונגד סגנון הירדמות ושינה כלשהם, אין שום תימוכין מחקריים שיש להם משקל בבחירת ההורה.


אז איך בוחרים?

הבחירה בסגנון הירדמות ושינה היא בחירה הורית, ויש לה השלכות על ההתנהלות המשפחתית כמו גם על מאפייני השינה של התינוק ושל כל בני המשפחה.

אני מקווה שהצלחתי להפיג את החששות מפני טענות שאין להן בסיס. מבחינתי, השיקולים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת סגנון השינה של התינוק הן סוגיות הבטיחות, ההעדפות האישיות, וכמובן ההשלכות האפשריות על השינה.

רק אתם יודעים (או תגלו) למה אתם מסוגלים, ומה מתאים לכם.


יאיר סהר, פסיכולוג, להיות בהורות מקרבת

על הסדנה שלנו שמעת?

הסדנה נשענת על ידע מחקרי ומקצועי, וכוללת התייחסות לסוגיית השינה בראייה הוליסטית.

סדרת המיילים שתסייע לכם להתחיל לישון

איזה כיף שנרשמת!

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • Pinterest